לתיאום פגישה: 0723-380-103
 
    בית     פרופיל המשרד     תחומי התמחות     הופעות בתקשורת     פסקי דין     צור קשר    
 
נשמח לתאם עמכם
פגישת ייעוץ!
חייגו עכשיו:
0723-380-103
או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:
 
תחומי התמחות:
 
עוד מושבים
בן ממשיך
ירושות במושבים
רשות / מנהל מקרקעי ישראל
מכירה ורכישה של נחלות
 
 
 
 

תקפות צוואה הסותרת את הסכם המשבצת

 
 
סכסוכי ירושה על משקים חקלאיים מוסיפים להעסיק את בתי המשפט, ודומה, כי חלוף העתים מאז שמשו המשקים החקלאיים כמניבי תוצר חקלאי עד להפיכתם בשנים האחרונות לנכסי נדל"ן יקרי ערך נותן את אותותיו בהתפתחות הפסיקה בסוגיית ה- בן הממשיך.
 
 

 
תפנית בעמדת רשות מקרקעי ישראל (בעבר: מינהל מקרקעי ישראל) הן ביחס לפרשנות צוואה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת והן ביחס לשאלה מיהו היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק - נרשמה בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון.
 
בעוד שבעבר עמדתו המסורתית והדווקנית של המינהל היתה, כי אין רלוונטיות לצוואות שכללו הוראות ביחס לעתידו של המשק לאחר אריכות ימי המצווה, בר הרשות  במשק, שכן בהסכם המשבצת נקבע כי המשק איננו מהווה חלק מן העיזבון, ועל כן יש להזקק אך ורק להוראות הסכם המשבצת הנוגעות לעבירותן של הזכויות במשק החקלאי, הרי שלאחרונה חל שינוי מהותי בעמדת המינהל, שעה שהמינהל הביע תמיכה בביצוע הוראות צוואה ביחס לנחלה שלא עלו בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת.
 
באותו עניין נתגלע סכסוך בין יורשים על משק חקלאי שבו התובעים בקשו להוציא לפועל הוראות צוואה שבה המנוחה, בעלת זכויות "בר רשות" בנחלה, הורתה על מכירת זכויותיה בנחלה וחלוקת הכספים שיתקבלו בין התובעים לבין הנתבע. מאידך, הנתבע, בנה המאומץ של המנוחה, התנגד לתביעת התובעים לפירוק השיתוף בנחלה בטענה, כי הוא צאצא יחיד של המנוחה והיורש היחיד של המנוחה, ועל כן ראוי הוא לרשת את המשק כולו.
 
סלע המחלוקת באותו עניין, היה מה היחס בין הוראות הצוואה לפיהן ציוותה המנוחה על מכירת הנחלה וחלוקת כספי התמורה בין הזוכים, לבין הוראות סעיף 10(ג)(2) להסכם המשבצת שנחתם בין המינהל לבין המושב חוכר הקרקע, הקובע, כי במקרה שהמנוח לא הניח אחריו בן זוג, אך הניח צאצא, תעבורנה זכויותיו במשק לצאצא, ובלבד שהוא מסוגל ומוכן לקיים את המשק.
 
באותו עניין הביע המינהל עמדה חדשנית ולפיה ניתן לקיים את הצוואה, קרי למכור את הנחלה ולחלק את כספי התמורה בין הזוכים על פי הצוואה, וכי קיום הצוואה באופן האמור לא יסתור את הוראות הסכם המשבצת.
 
בית המשפט (כב' השופטת אסתר שטיין) בקבלו את התביעה, פסק בפסק דינו (שעליו הוגש ערעור התלוי ועומד), כי עמדת המינהל הגיונית לנוכח חלוף השנים שבמהלכן הפכו המושבים מעוסקים בחקלאות לנכסי נדל"ן יקרי ערך, וכי במצב דברים זה, הצורך להעדיף את מי שיקיים את המשק כמניב תוצר חקלאי כבר לא קיים. עוד נקבע, כי חלק מבעלי הזכויות בנחלות לא היו מודעים להעדר היכולת להעניק את הזכויות ליותר מאשר בן אחד.
 
ביהמ"ש אף הוסיף וקבע, כי הדיון בקיומו של התנאי "מוכן ומסוגל לקיים את המשק" כמשמעו בהסכם המשבצת, מתייתר גם לנוכח העובדה, כי לא מדובר ב"משק", בהסתמכו על כך שמזה 30 שנה מדובר בנחלה שעליה בנויים מספר מבנים, כשהשיקולים החקלאיים אינם רלבנטיים עוד.
 
ביהמ"ש דחה גם את טענת הנתבע בדבר השקעות כספיות שלו בנחלה מן הטעם כי דובר בהשקעות שבוצעו מלפני עשרות שנים ולא ידוע מה היה שוויין.
לפיכך, תוצאת פסה"ד היתה כי התביעה התקבלה, ביהמ"ש הורה על ביצוע האמור בצוואה, באופן שהמשק יימכר לצד ג' כשהוא פנוי מכל אדם, והתמורה בניכוי הוצאות המכירה תחולק בין התובעים והנתבע על פי הוראות הצוואה.
 
לעניות דעתנו, פסה"ד הינו נכון משפטית ומוסרית. משהוכח כי המשק איננו משמש מזה שנים רבות כמשק חקלאי, בדין קבע ביהמ"ש, כי אין להיזקק לבחינת השאלה האם הנתבע הינו היורש ה"מסוגל ומוכן לקיים את המשק". תוצאת פסה"ד אף עולה בקנה אחד עם רצון המנוחה כפי שהשתקף בצוואתה.
 
להבנתנו המקצועית, החידוש המרכזי בפסק הדין הינו בכך שבעוד שבהלכת חיים נגד חיים (ע"א 1662/99) אשר שינתה את ההלכה הנוהגת בכל הנוגע לעבירותן של הזכויות במשק החקלאי,  ונתנה תוקף להתחייבויות ביחסים הפנימיים שבין בני המשפחה - בעלי הדין לבין עצמם גם אם אלו אינן אכיפות במישור היחסים שבין בעלי הדין לבין המוסדות המיישבים (הסוכנות, המינהל והאגודה), הרי שבענייננו, המינהל הכיר בתקפות הוראות הצוואה, על אף כי משנקבע בחוזה המשבצת כי המשק איננו חלק מן העזבון, הוראות הצוואה לכאורה אינן מחייבות במישור היחסים שבין בעלי הדין לבין המוסדות המיישבים ובכללם המינהל. 
 
זו וגם זו, אנו סבורים כי באותם מקרים שבהם לא הוכח באופן חד משמעי מינויו של "בן ממשיך" ע"י שני הוריו, בעלי הזכויות במשק, בהתאם למסמכים ולאישורים הנדרשים ובכלל זה כנדרש בהוראות הסכמי המשבצת ובהוראת אגף חקלאי מס' 55 שפורסמה ביום 18.2.97 (באותם מקרים שבהם היא חלה),  נכון יעשו בתי המשפט אם יתנו תוקף להוראות צוואות שהניחו ההורים ברי הרשות במשק, כמו-גם להתחייבויות פנים-משפחתיות - גם אם אלו אינן עולות בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת, ויורו , במקרים המתאימים, על  מכירת הנחלה שהינו נכס נדל"ני יקר ערך ועל חלוקת כספי התמורה בין כל היורשים, או על מנגנון פיצוי המתאים לנסיבות כל מקרה ומקרה.
 
תוצאה זו הינה עדיפה, לדעתנו, במקרים המתאימים, על פני העדפת יורש אחד בלבד, תוך נישולם של יתר היורשים מחלקם בעזבון ההורים. הדברים מקבלים משנה תוקף באותם מקרים שבהם הנחלה איננה מהווה במשך שנים ארוכות משק חקלאי, ואותו יורש שלכאורה יועד להיות "בן ממשיך" במשק החקלאי, בפועל איננו מעבד ומקיים את המשק למטרות חקלאיות.
 
 
* הכותב עוסק בדיני אגודות שיתופיות ובעל תואר שני במשפט מסחרי (.M. LL). 
 
מוזמנים לקרוא בנוסף:
 
יוסף ג'רסי, משרד עורכי דין ונוטריון  -  מושבים, בן ממשיך ומקרקעין  |  חייגו לקביעת פגישה: 0723-380-103 | Law.gerassi1@gmail.com
 
  מינוי בן ממשיך     בן ממשיך במשק     יורשי משק חקלאי     ייצוג מושב     הורשה של משק חקלאי     סכסוכי ירושה במשק     חידוש חכירה     פיצול משק     ירושת המשק החקלאי     הורשת משק חקלאי     עורך דין מקרקעין  
 
קידום אורגני | קידום אתרים