רשות/מנהל מקרקעי ישראל
 
מי שעוקב אחר מוספי הכלכלה בתקשורת הכתובה או צופה בחדשות בכל ערב בשמונה, בוודאי זכה להכיר מקרוב בשנה האחרונה את רשות מקרקעי ישראל, הגוף החשוב ביותר בישראל שעוסק בניהול קרקעות.

גוף שבלעדיו לא ניתן לבצע שום דבר שקשור לקרקעות בישראל. 

 
 
מעט היסטוריה על הגוף. מנהל מקרקעי ישראל הוקם בשנת 1960 ומטרתו לטפל בכל הקרקעות במדינת ישראל. מדובר על הקרקעות שנמצאות בבעלות ממשלת ישראל, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח.

מטרות המנהל הן לבצע רישום קרקעות, ניהול מלאי הקרקעות, יצירת עתודות לקרקעות לשם בנייה ציבורית, הקצאת קרקעות ושיווק שלהן, טיפול בחכירה, ופיקוח על שימוש בקרקעות שונות.

בשנת 2013 הוחלט להפוך את המינהל לרשות מקרקעי ישראל בעקבות משבר חריף שחל ברשות ודרש רפורמה ייחודית. 

 
 
לרשות מקרקעי ישראל יש חשיבות עצומה על האופן בו ממשלת ישראל מתנהלת ולמעשה יש לה השפעה עצומה על כל היבט בחיינו ובראש ובראשונה ההיבט הכלכלי.

כאשר הרשות מחזיקה בקרקעות ואיננה משווקת אותן, כפי שנטען כלפיה במשך תקופה ארוכה, כולל היום, אזי היא גורמת לעלייה בביקושים לקרקע, ירידה בהיצע, ובכך למעשה היא מביאה לעלייה במחירי הנדל"ן.

בשנים האחרונות, כידוע, ישראל נמצאת במשבר חריף שכן מחירי הנדל"ן מטפסים וזוגות צעירים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירות, בין היתר בגלל היעדר קרקעות לבנייה. ביקורת רבה נשמעה בעניין זה כלפי המינהל. 

 
 
בשני נושאים מהותיים שעומדים בדיון ציבורי כיום מעורב מינהל מקרקעי ישראל. הראשון, שימוש בקרקעות חקלאיות לצורכי מסחר.

בשנות התשעים כאשר החלה הפשרת הקרקעות הגדולה בקיבוצים ובמושבים, נשמעה ביקורת קשה (שנשמעת עד היום) על כך שאדמות שנועדו לחקלאות מיועדות כעת למסחר ומי שנהנה מהן הם רק הקיבוצים והמושבים ולא כלל אזרחי ישראל.

זאת בזמן שקיים משבר דיור מחד וישנן עיירות פיתוח שאין בהן מספיק שטחי מסחר מאידך. הנושא השני הוא שימוש באדמות קק"ל ובשאלה האם ניתן לאפשר להחכיר אדמות אלו למי שאיננו יהודי. שני הנושאים הגיעו לדיון ציבורי וגם לדיון משפטי ממושך בבג"צ. 

 
 
מבחינת האזרח, בזמן שהוא נפגש במינהל מקרקעי ישראל כאשר הוא רוכש דירה או רוכש שטח ועליו לבצע רישום שלו בטאבו. מדובר בהליך ביורוקראטי שלא פעם דורש התדיינות מול המינהל, לשם כך מוטב להיעזר בעורכי דין מקרקעין הבקיאים בדיני מקרקעי ישראל.

במקרים אחרים נפגש האזרח עם המינהל בנקודות ספציפיות יותר, למשל, אם מדובר בבעל נחלה של משק חקלאי והוא צריך להסדיר עניינים של זכויות על המשק, במידה והוא בן ממשיך ועליו לבצע העברת זכויות או לשעבד את המשק או להגיש בקשות להיתרי בניה.

בכל המקרים הנ"ל, מוטב להיעזר בעורך דין מנוסה אשר מצוי ובקיא בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובנהלי המינהל וידע לעבוד מול המינהל. 

 
דוגמא לכך הוא עו"ד יוסף ג'רסי, איש מקצוע ותיק ומנוסה, בעל ידע רב בתחום של מקרקעין על היבטיו השונים ובכלל זה עורך דין המצוי בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונהלי רשות מקרקעי ישראל.

עו"ד ג'רסי מייצג הן גורמים פרטיים והן גורמים מוסדיים ובכלל זה אגודות שיתופיות ומושבים מול המנהל.