לתיאום פגישה: 0723-380-103
 
    בית     פרופיל המשרד     תחומי התמחות     הופעות בתקשורת     פסקי דין     צור קשר    
 
נשמח לתאם עמכם
פגישת ייעוץ!
חייגו עכשיו:
0723-380-103
או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:
 
תחומי התמחות:
 
עוד מושבים
בן ממשיך
ירושות במושבים
רשות / מנהל מקרקעי ישראל
מכירה ורכישה של נחלות
 
 
 
 

מעמד הבן הממשיך בראי הפסיקה

 


 
 
המונח "בן ממשיך" מוכר לכל מי שעוסק ומצוי במגזר החקלאי. "בן ממשיך" ב"שפת העם" הינו בן הממונה ע"י ההורים בעלי הזכויות בנחלה, כחבר נוסף באגודה, במטרה שיעבד את הנחלה, יקים בה את ביתו, ויזכה לקבל את מלוא הזכויות במשק אחרי פטירתם של ההורים.
 
ברם. מסתבר כי המשמעות המקובלת בציבור, ובמיוחד בקרב חברי המושבים, למונח "בן ממשיך" אינה המשמעות המשפטית אשר הדין והפסיקה מעניקים למונח זה.
המונח "בן ממשיך" מוגדר אך ורק בתקנה 3א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג -1973 (להלן: "תקנה 3א לתקנות החברות"), וזאת בהקשר לקבלת ה"בן הממשיך" כחבר באגודה שיתופית. 
 
תקנה זו  קובעת, כי מי שמוגדר על ידי הוריו כבן ממשיך, ועמד בתנאי תקנה 3 א. לתקנות החברות,  יזכה להליך מזורז בהליך קבלתו כחבר אגודה - הא ותו לא. 
אין בתקנה כל התייחסות לזכויותיו הקנייניות של הבן הממשיך בנחלה, לשאלת זכות הוריו לבטל את המינוי, ולשאלת חובתו לפצות את יתר אחיו עת עוברות הזכויות בנחלה לבן הממשיך. 
 
בהעדר הסדר תחיקתי, הרי שבתי המשפט נדרשים שוב ושוב לשאלת מעמדו של ה"בן הממשיך" ולשאלות הנגזרות משאלה זו. כך, בין היתר, עלו בהזדמנויות שונות שאלות אלו: כיצד ממנים "בן ממשיך"? האם הוראות תקנה 3א לתקנות החברות החלות רק על "מושב עובדים" מונעות מינוי "בן ממשיך" בכפר שיתופי? האם תוקפו של מינוי הבן הממשיך מותנה בהסכמת המינהל? האם רשאים ההורים הממנים לבטל את המינוי? אילו זכויות קנייניות, אם בכלל, מקנה מעמד ה"בן הממשיך"? כיצד התחייבות למסירת זכויות ההורים בנחלה אחרי פטירתם מתיישבת עם הוראות סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 הקובעות, כי לא ניתן להוריש זכויות אלא בדרך של צוואה? ועוד כהנה וכהנה שאלות הקשורות למעמדו של הבן הממשיך. 
 
בית המשפט העליון נדרש בפרשת אגודה שיתופית נהריה (בעמ 9295/05) לדון בסוגיית הבן הממשיך, וזאת במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדן בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.  
 
באותו מקרה בעלי הנחלה בכפר שיתופי שהחזיקו בנחלה מטעם האגודה כבני רשות מינו את נכדם כ"בן ממשיך", והמינוי קיבל את אישור האגודה שעל פי תקנונה הוכר מעמדו של הבן הממשיך. הבן הממשיך ורעייתו נכנסו לגור בנחלה ואף השביחו אותה. לימים, התערערו היחסים בין הסב והסבתא לבין הנכד ורעייתו עד כדי הגשת תלונות הדדיות למשטרה. ואלו הראשונים החליטו לבטל את מינוי הנכד כ"בן ממשיך" ודרשו לפנות אותו ואת רעייתו מהנחלה. 
 
מנגד, הוגשה ע"י הנכד תביעה לצו הצהרתי לפיו הנכד יוכר כבן ממשיך על פי הוראות התקנון, ולחילופין לפיצוי כספי.
התביעה הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה עקב כך שהסכסוך נבע מיחסים בין בני משפחה. בית המשפט שלל מכל וכל את עצם המינוי, בסברו, כי מינוי "בן ממשיך" אינו יכול להתקיים באגודה שאינה מסווגת כ"מושב עובדים", וזאת  בהסתמך על סעיף 3א' לתקנות החברות. לפיכך, הגיע ביהמ"ש לענייני משפחה למסקנה, כי אין תוקף למינוי הבן הממשיך, וציווה על פינוי הנכד ומשפחתו מהנחלה.  מאידך, ביהמ"ש זיכה אותם בגין השבחות הנחלה שנעשו על ידם בניכוי דמי שימוש עבור התקופה שגרו בנחלה. 
 
בית המשפט המחוזי שבפניו הוגש ערעור על פסק הדין שניתן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה קבע, כי המינוי אינו תקף בשל אותה סיבה, ואף החמיר ופסק שאגודה שאינה מסווגת כמושב עובדים אינה יכולה לאמץ בתקנונה את מוסד ה"בן ממשיך".
 
לעניות דעתנו, בנושא זה טעה בכל הכבוד בית המשפט המחוזי. תקנה 3א לתקנות החברות דנה במינוי "בן ממשיך" לצורך קבלתו או אי קבלתו כחבר אגודה, וקובעת כי מוסד זה של בן ממשיך קיים במושב עובדים. ברם, הוראות פקודת האגודות השיתופיות או תקנות החברות אינן אוסרות על קיום הסדר מקביל גם באגודה שאינה מסווגת כמושב עובדים, וזאת מקום בו חברי האגודה מצאו לנכון להסדיר זאת באמצעות תקנון האגודה. לפיכך, תמוהה קביעתו של בית המשפט המחוזי הפוסל הסדר של בן ממשיך מקום בו מונה בהתאם להוראות התקנון. יתר על כן, ידוע שתקנונה של האגודה מהווה חוזה בינה לבין חבריה. בהעדר נימוק חוקי נוגד, אין כל סיבה מדוע לא תוכל  אגודה לאמץ לעצמה את ההסדר שנקבע לגבי "בן ממשיך" בתקנה 3א הנ"ל בשינויים שתמצא לנכון, ועובדה היא שרשם האגודות השיתופיות במקרה הנדון, אישר את תיקון התקנון הכולל את הכללתו של ההסדר האמור.
 
משהובא הענין לדיון בפני בית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בחר בית המשפט העליון (כב' השופטת ע' ארבל) שלא להתייחס לשאלה: האם לפסול את המינוי בשל הסיבה שמדובר באגודה שאינה מסווגת כמושב עובדים, מכיוון שסבר כי יש לדחות את הערעור מנימוק אחר.
 
בית המשפט העליון ראה במינוי "בן ממשיך" התחייבות לתת מתנה, וזו הייתה טעונה אישור מינהל מקרקעי ישראל. משלא פנו הצדדים לקבלת רשות המינהל, הרי המתנה לא הושלמה, ורשאים היו נותניה לחזור בהם מהתחייבותם.
 
בסיכומו של דבר, אין להבין מפסק-הדין הנדון של בית המשפט העליון האם מינוי של "בן ממשיך" ניתן לביטול, ובאילו תנאים. במקרה הנדון נתלה בית המשפט העליון בחוזה החכירה המצריך קבלת רשות המינהל להעברת הנחלה במתנה, אולם, שאלה היא - האם קבלת רשות המינהל זוהי אבן הבוחן היחידה לביטול מינוי "בן ממשיך"? ונשאלת השאלה - לו הייתה מתקבלת הסכמת המינהל, האם במקרה כזה המינוי לא ניתן היה לביטול, או שמא קיימים תנאים אחרים המתלים את זכותו של נותן המתנה לבטל את מינויו של ה"בן ממשיך", כמו, למשל, הסתמכות הבן הממשיך על המינוי ושינוי מצבו עקב המינוי וכיו"ב?  תשובה ברורה לשאלה זו לא ניתנה ע"י בית המשפט העליון, ונדמה, כי נצטרך להמתין להבהרת נושא זה בהזדמנות אחרת, או להסדרת מעמדו של "הבן הממשיך" באמצעות חקיקה ראשית.
 
מוזמנים לקרוא בנוסף:
 
יוסף ג'רסי, משרד עורכי דין ונוטריון  -  מושבים, בן ממשיך ומקרקעין  |  חייגו לקביעת פגישה: 0723-380-103 | Law.gerassi1@gmail.com
 
  מינוי בן ממשיך     בן ממשיך במשק     יורשי משק חקלאי     ייצוג מושב     הורשה של משק חקלאי     סכסוכי ירושה במשק     חידוש חכירה     פיצול משק     ירושת המשק החקלאי     הורשת משק חקלאי     עורך דין מקרקעין  
 
קידום אורגני | קידום אתרים