לתיאום פגישה: 0723-380-103
 
    בית     פרופיל המשרד     תחומי התמחות     הופעות בתקשורת     פסקי דין     צור קשר    
 
נשמח לתאם עמכם
פגישת ייעוץ!
חייגו עכשיו:
0723-380-103
או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:
 
תחומי התמחות:
 
עוד מושבים
בן ממשיך
ירושות במושבים
רשות / מנהל מקרקעי ישראל
מכירה ורכישה של נחלות
 
 
 
 

זכות הפורש

 
 
ביום 23.11.05 ניתן פסק דין ע"י ביהמ"ש העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ולפיו נדחתה עתירה שהוגשה ע"י תושב כפר רות שבמועצה האזורית מודיעים ואח' כנגד מועצת מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל ואח' שבה התבקש בג"ץ לקבוע, כי קבלת זכויות בנחלתו של מתיישב לא תהיה מותנית בחברות באגודה, וכי מועצת קרקעי ישראל ומינהל מקרקעי ישראל יחתמו על הסכמים אישיים עם מתיישבים הפורשים מהאגודה בגין המקרקעין בהם הם יושבים, וזאת עוד קודם יושלמו הליכי חלוקה ורישום של חלקות א' של הנחלות באגודה. 
כמו-כן, התבקש בית המשפט לקבוע, כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 970 מיום 9.6.03 שעניינה "זכותו של מי שהפסיק להיות חבר באגודה שיתופית להיות בעל זכות של נחלה" (להלן: "החלטה 970") מבוטלת, וכן לקבוע את המדיניות הראויה על פיה יפעלו המשיבים. 
 
באותו ענין החזיק העותר כ"בר רשות" בנחלה בתחום כפר רות, ובעתירה קודמת שהגיש העותר לבג"ץ כבר בשנת 2000 כנגד מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון בקש העותר מחד לאפשר לו לפרוש מהאגודה, ומאידך - לחתום על חוזה חכירה פרטני ישיר עם המינהל לגבי כל השטחים המהווים את נחלתו (חלקות א' ו-ב'). כמו-כן, ביקש העותר להוציא את נחלתו מ"הסכם המשבצת" שנחתם בין האגודה לבין המינהל.
בג"ץ בהחלטתו מיום 19.4.01 דחה את העתירה אך קבע (בהחלטה שהתקבלה בהסכמת הצדדים), כי הנושא שהינו בעל חשיבות ציבורית, יובא לדיון בפני מועצת מקרקעי ישראל, וזאת לאחר שיתקבלו עמדות כל הנוגעים בדבר לרבות תנועת ההתיישבות. כמו-כן, נפסק, כי העותר יהיה רשאי לשוב ולפנות לביהמ"ש אם ייראה לו כי ראוי שביהמ"ש יידרש שוב לנושא. 
 
בעקבות ההחלטה, התכנסה ביום 5.11.01 מועצת מקרקעי ישראל והחליטה על הקמת ועדת משנה על מנת שזו תדון בסוגיה ותגבש המלצות שיובאו לדיון בפני המועצה. ועדת המשנה בהחלטתה מיום 3.12.01 החליטה לפנות לציבור והזמינה את הגורמים המעוניינים בכך ליתן את עמדתם בסוגיה. הסוכנות היהודית לא"י ותנועת המושבים הביעו עמדה נחרצת המתנגדת לאפשרות להקצות למי שאינו חבר אגודה זכויות בנחלה. מאידך, האיחוד החקלאי נקט בעמדה לפיה הכיר בזכות חבר לפרוש מאגודתו מבלי שיאבד את זכויותיו בקרקע, עם זאת הציב האיחוד החקלאי מספר תנאים בסיסיים לפרישה זו ובכלל זה, כי מעמדו של הפורש מחברותו באגודה לענין הזכויות בקרקע לא יהיה עדיף על פני מעמדם של חברי האגודה, כי עצם פרישתו מהאגודה לא תקנה לו זכויות חכירה קודם יוקנו זכויות כאלו לחברי האגודה, וכי עם פרישתו מן האגודה, יהיה החבר הפורש מחויב לחתום על חוזה עם האגודה בנוגע לזכויותיו בקרקע.        
 
בחודש יוני 2003, בעקבות המלצות שגיבשה ועדת המשנה, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל את החלטה מס' 970. מפאת חשיבות ההחלטה, להלן נפרט את עיקריה:
ראשית, אף שככלל תישמר מסגרתן של האגודות השיתופיות, הפסקת חברות באגודה לא תחייב, בכל הנוגע למינהל מקרקעי ישראל, ביטול זכותו של המתיישב בנחלתו.
שנית, האגודה חויבה להעמיד לרשות בעלי הנחלות קרקע לעיבוד חקלאי, מתוך משבצת האגודה. כן, נקבע, כי האגודה לא תהיה רשאית ליזום שינוי יעוד בחלקות המעובדות ע"י בעלי הנחלות ללא הסכמתם, למעט לצרכי הישוב.
שלישית, הפסקת חברות באגודה לא תשנה מן המתכונת החוזית הקיימת בין המתיישב, האגודה והמינהל.
רביעית, העברת זכויות בנחלה של מי שהפסיק להיות חבר באגודה, למי שאינו עומד להיות חבר באגודה, תותנה בהסכמת האגודה לרוכש הפוטנציאלי, אולם הסכמה זו לא תותנה בתשלום.
חמישית, המשך מתן השירותים למתיישב, יוסדר בהסכם בינו לבין האגודה.
ששית, מתיישב שפרש מן האגודה, שטח נחלתו בחוזה החכירה האישי לא יפחת משטחם של בעלי הנחלות שנותרו חברים באגודה.
שביעית, העקרונות האמורים יעוגנו בחוזי השכירות התלת שנתיים (הדו-צדדיים והתלת - צדדים), וכן בחוזי החכירה לדורות של האגודה ושל בעלי הנחלות.
שמינית, נקבע כי יש לקדם ניסוח חוזי החכירה החדשים למושב עובדים ולכפר שיתופי (לאגודה ולבעלי נחלה) בהתאם להחלטה 823, וכי "על הנהלת המינהל לפעול בהקדם לחתימת חוזי חכירה".
 
כאן המקום לציין, כי מכוח החלטה קודמת של המועצה - החלטה מס' 823 שהתקבלה ביום 10.2.98 ואשר עניינה "החכרת קרקע לנחלות בחוזי חכירה לדורות במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים" (להלן: "החלטה 823") נקבע, כי ייחתמו חוזים אישיים עם כל מתיישב ביחס לחלקה א' של הנחלה, אולם נקבע לכך תנאי מוקדם - רישומן של החלקות בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות, וזאת לאחר שהאגודה בתיאום עם המינהל תכין תכנית חלוקה לצרכי רישום בלשכת רישום המקרקעין. בהחלטה זו נקבע במפורש, כי "המינהל יכין נוסח חדש של חוזי חכירה לדורות לאגודה ולבעלי נחלה."
 
לאחר קבלת ההחלטה חידש העותר את עתירתו שעה שבקש, בין היתר, כי המשיבים יחתמו לתקופת הביניים עד להשלמת תכנית החלוקה והרישום, על הסכמים אישיים עם מתיישבים הפורשים מהאגודה על כל המקרקעין בהם מחזיקים.
מנגד, הודיעו המשיבים, כי אין כוונה לחתום עם רוכשיהן של נחלות חדשות על חוזי חכירה, אלא רק במסגרת ההסדרה הכוללת של זכויות החכירה של כל ישוב ויישוב, בהתאם לעקרונות שגובשו בהחלטה 823 הנ"ל.
 
בפסק הדין שניתן ביום 23.11.05 נדחתה העתירה מן הטעם, כי הסעדים העיקריים שהתבקשו ע"י העותר התייתרו לאור קבלת החלטה 970 הנ"ל. עם זאת נקבע מנגנון פיקוח על יישום החלטה 970 והתקדמות הליכי החלוקה והרישום. כבוד השופט א' א' לוי קבע בפסק הדין, כי המדובר ב"עתירה מתגלגלת", בה ביקש העותר לזכות בסעדים חדשים לאחר שבגין הסעדים הראשונים להם עתר בעתירתו המקורית בא על סיפוקו. לפיכך, נפסק, כי משהשתנו הנסיבות והמשיבים התוו מסלול שבסופו יבוא גם העותר על סיפוקו, מן הדין לדחות את העתירה. 
 
כבוד הנשיא (כתוארו דאז) א' ברק הסכים עם קביעתו של השופט לוי לפיה לאור קבלת החלטה 970 התייתרו הסעדים העיקריים שהתבקשו ע"י העותר. עם זאת, יצר הנשיא ברק מנגנון פיקוח על השלמת הליכי החלוקה והרישום של החלקות ועל יישום המדיניות הקרקעית שאומצה בהחלטה 970, בקבעו, כי אין מקום להתיר להליכים אלה להימשך ללא גבול, וכי על המשיבים לפעול למימוש מדיניות המקרקעין שאומצה בהחלטה 970. במצב זה, הורה הנשיא ברק למשיבים לדווח תוך ששה חודשים על התקדמות הליכי החלוקה והרישום עד לאותה עת, ועל ההליכים המיועדים לבוא בעקבותיה.


 

 
לעניות דעתנו, תוצאה זו שאליה הגיע כבוד הבג"ץ הינה צודקת ונכונה - אכן אין מקום לדעתנו לקבל את דרישת העותר, כי ייחתמו הסכמים אישיים עם מתיישבים הפורשים מהאגודה על כל המקרקעין שבהם הם מחזיקים עוד קודם הושלמו הליכי החלוקה ורישום חלקות החברים. גישה זו עלולה, לדעתנו, להקנות לחבר הפורש מן האגודה מעמד עדיף על פני המתיישבים האחרים שבחרו להישאר כחברי האגודה ולהפלותם לרעה בכך שחבר הפורש מן האגודה יקבל זכויות שהמתיישבים האחרים שבחרו להישאר כחברי האגודה טרם זכו להן.
 
הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהצטרפות העותר לאגודה השיתופית נעשתה מתוך ידיעה של העותר, כי המשיבים לא ביצעו עמו "עסקה במקרקעין", אלא שהוא הצטרף לאגודה מתוך ידיעה שהנחלה תימסר לו למגורים ולעיבוד מכוח "הסכמי המשבצת" שבהם האגודה היוותה מרכיב מרכזי.
יתרה מזו, אין ספק בעינינו, כי הצטרפות חבר לאגודה נעשית מתוך הכרה ברורה שלו ושל יתר המתיישבים בעקרון-העל העומד בבסיס התאגדות מסוג זה לפיו חברי האגודה יהיו שווי זכויות ושווי חובות. הבוחר, אפוא, בדרך חיים מסוג זה שבבסיסה עומד עקרון השוויון, לא יצפה ולא ידרוש בבוא העת לזכות למעמד עדיף על פני יתר המתיישבים אך "בזכות" כך שבחר לנטוש דרך זו ולפרוש מן האגודה.           
 
זאת ועוד, יישום גישה זו הינו בעייתי, שכן, כידוע, הליך רישום החלקות הינו מורכב ומסובך, ולעתים אף דורש הכרעות שיפוטיות עת מתגלעות מחלוקות בענייני גבולות  ושטחי החלקות. כל עוד לא יסתיים הליך זה, חתימה על הסכמים אישיים עם מתיישבים הפורשים מהאגודה בגין כל המקרקעין שבהם מחזיקים עלולה לפגוע בהשלמת הליכי רישום יתר החלקות ולמעשה לפגוע בבעלי הזכויות ביתר הנחלות.
 
בשולי הדברים מצאנו לנכון להוסיף ולהעיר בהיבט רחב יותר של עיגון זכויות החקלאים בקרקע, כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובכלל זה החלטה מס' 1 וכן החלטות מס' 823 ו- 970 שאוזכרו לעיל חייבו את המינהל להקנות למתיישבים זכויות חכירה בנחלה, או למצער, בשלב ראשון, בחלקה א' (ולא רק בחלקת המגורים). לדאבוננו, מדיניות זו לא יושמה במשך שנים מסיבות הקשורות בעיקר במינהל. אין ספק בלבנו, כי יישומן היעיל של החלטות מועצת מקרקעי ישראל הנ"ל ע"י המינהל יקדם באופן משמעותי את מעמדם של המתיישבים בקרקע, וייתר מחלוקות רבות ומיותרות המתגלעות חדשות לבקרים בין המינהל לבין ציבור המתיישבים.
 
מוזמנים לקרוא בנוסף:
 
יוסף ג'רסי, משרד עורכי דין ונוטריון  -  מושבים, בן ממשיך ומקרקעין  |  חייגו לקביעת פגישה: 0723-380-103 | Law.gerassi1@gmail.com
 
  מינוי בן ממשיך     בן ממשיך במשק     יורשי משק חקלאי     ייצוג מושב     הורשה של משק חקלאי     סכסוכי ירושה במשק     חידוש חכירה     פיצול משק     ירושת המשק החקלאי     הורשת משק חקלאי     עורך דין מקרקעין  
 
קידום אורגני | קידום אתרים