לתיאום פגישה: 0723-380-103
 
    בית     פרופיל המשרד     תחומי התמחות     הופעות בתקשורת     פסקי דין     צור קשר    
 
נשמח לתאם עמכם
פגישת ייעוץ!
חייגו עכשיו:
0723-380-103
או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:
 
תחומי התמחות:
 
עוד מושבים
בן ממשיך
ירושות במושבים
רשות / מנהל מקרקעי ישראל
מכירה ורכישה של נחלות
 
 
 
 

זכויות בן ממשיך כפופות לזכויות שימוש של אחיו במשק

 
 
בית המשפט לענייני משפחה פסק כי זכות ה"בן הממשיך" במשק כפופה לזכות השימוש והחזקה של יתר היורשים במשק
 
מעת לעת מתחבטים בתי המשפט בשאלות הנוגעות לסוגיית מינוי "הבן הממשיך", מעמדו וזכויותיו במשק החקלאי. שאלות אלו מתעוררות בד"כ על רקע סכסוכים המתגלעים בין היורשים של בעלי הזכויות במשק, לאחר שההורים – בעלי הזכויות במשק - הולכים לעולמם, ומותירים את המשק כמי שישמש בשנים הבאות כ"זירת היאבקות" בין היורשים. לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א הובאה השאלה - האם זכותו של "הבן הממשיך" במשק כפופה לזכויות יתר היורשים לשימוש וחזקה במשק. ביהמ"ש השיב על שאלה זו בחיוב בפסק דין חדשני שניתן על ידו בסוגיית הבן הממשיך.
 
באותו ענין חתמו ההורים ב- 27.8.85 על כתב התחייבות בו הם קבעו באופן בלתי חוזר את הנתבע כ"בן ממשיך" אשר יקבל את החזקה הבלעדית במשק במושב עזריה לאחר מותם. גם האגודה נתנה את הסכמתה למינוי, ביום 10.9.86 אישרה הסוכנות את מינוי הנתבע כבן ממשיך, וביום 20.11.86 אישר המינהל את המינוי.
 
בשנת 1999, לאחר שההורים הלכו לעולמם, הגישו התובעים באמצעות עו"ד יוסף ג'רסי תביעה למתן פס"ד הצהרתי לפיו "כתב הצהרה והתחייבות המתיישבים" שניתן ע"י הוריהם המנוחים, ובו נקבע אחיהם - הנתבע כ"בן ממשיך" במשק בטל ומבוטל. לחילופין, עתרו התובעים להצהיר כי זכויות הנתבע במשק (ככל שיוכרו), כפופות לזכויות התובעים במשק ובכלל זה לשטחים המצויים בחזקתם, ולנכסים שאותם ציווה להם אביהם המנוח בצוואה שנערכה על ידו לאחר שחתם על הטפסים למינוי הנתבע כ"בן ממשיך".
 
בהתייחסו לשאלת מינוי הנתבע כבן ממשיך נשען ביהמ"ש על הלכות ביהמ"ש העליון בקבעו בפסק הדין, כי בחתימת ההורים והנתבע על כתב ההתחייבות, המלצת האגודה, ואישור הסוכנות והמינהל לקביעת הנתבע כבן ממשיך - הושלמה המתנה והנתבע מונה כ"בן ממשיך", אך זאת במישור היחסים שבין בעלי הדין לבין המוסדות המיישבים (המינהל, הסוכנות והאגודה) בלבד.
 
או-אז, פנה ביהמ"ש לבחון את התביעה החלופית ולדון בשאלה העיקרית שהובאה להכרעתו: האם זכויות הנתבע כבן ממשיך כפופות לזכות כלשהי של התובעים במשק. ביהמ"ש ראה לנכון לקבל את טענתו של הכותב לפיה במישור היחסים הבין משפחתיים - בין בעלי הדין לבין עצמם - יש ליתן תוקף להתחייבויות שניתנו במישור המשפחתי  ובמקרה זה לצוואת האב המנוח לפיה ציווה האב לחלק את המשק בין שלושת האחים (התובעים והנתבע), התחייבויות שבאו לידי ביטוי אף במצב בשטח, שכן אין חולק כי בפועל מזה שנים רבות מפוצל השימוש במשק ע"י שלושת האחים, כאשר התובעים מחזיקים ומעבדים את מרבית שטחי המשק. 

 

 
 
כך, בקבלו את התביעה החלופית, קבע ביהמ"ש, כי "מהראיות שהובאו בפני שוכנעתי, כי התובעים מחזיקים ומעבדים את הכרם (16 דונם), חלקת ארטישוק, בית אריזה ומפעל הטיט, מזה שנים, ולפחות משנת 1996. כמו כן שוכנעתי כי עבודתם של התובעים את המשק נעשתה עפ"י הבטחתם, ובהסכמתם המלאה של ההורים, בעודם בחיים.".
 
ביהמ"ש הוסיף וקבע, כי "מהראיות עולה, כי הנתבע, לכל הפחות, השלים עם המצב לפיו התובעים מחזיקים בשטחים במשק ומעבדים אותו, ולא הביע לכך כל התנגדות, גם אם לא הסכים לכך ממש. גם אם נצא מתוך הנחה שלא היתה כל הבטחה ו/או התחייבות מצד האב לתובעים, הרי שמבחינתו של הנתבע הוא מנוע ומושתק מלטעון להעדר כל זכות של התובעים במשק, והוא אינו יכול למנוע מהם להמשיך ולעבד את השטחים במשק אשר בחזקתם. טענותיו של הנתבע כיום, בנסיבות כפי שפורטו לעיל, כאילו לתובעים אין כל זכות במשק - מנוגדת להתנהגותו בכל השנים שחלפו, ועמדה מסוג זה אינה יכולה להתקבל.". מכאן הגיע ביהמ"ש לתוצאה, לפיה "התוצאה לפיכך הינה, כי בנסיבות המתוארות לעיל, נולדו לתובעים זכויות שימוש וחזקה מכח הסכמת ההורים, בחייהם, ואי התנגדות הנתבע בהמשך לאחר מות ההורים.
 
ועל כן אמנם אין מקום לקבל את תביעתם העיקרית של התובעים (לביטול הגדרת הנתבע כ"בן ממשיך"), שכן הענקת זכויות בן ממשיך הינן בלתי חוזרות, אך יש לקבל את תביעתם החלופית, ולקבוע כי זכויותיו של הנתבע כבן ממשיך במשק, כפופה לזכות השימוש והחזקה של התובעים בשטחים המעובדים על ידם."    
 
לעניות דעתנו, הלכה זו שנקבעה בפסק הדין הגם כי לכאורה אין בה כדי להביא לשינוי במצב המשפטי הנוהג בכל הנוגע למישור היחסים שבין המשפחה לבין הגורמים המיישבים, יש בה כדי להכשיר הלכה למעשה את פיצול השימוש במשק החקלאי, ולהביא לתוצאה מוצדקת - כזו המחלקת בפועל, לאחר פטירת ההורים, את זכויות השימוש במשק בין מספר יורשים. אמנם המצב אשר נוצר במשק, בעקבות תוצאה זו, עלול להיות בעייתי ולהנציח את הסכסוך בין היורשים, אולם, לעניות דענו מצב זה עדיף על פני מסירת מלוא הזכויות לרבות זכויות השימוש במשק לבן הממשיך תוך נישול יתר היורשים מחזקתם במשק וגדיעת מקור פרנסתם.
 
מוזמנים לקרוא בנוסף:
 
יוסף ג'רסי, משרד עורכי דין ונוטריון  -  מושבים, בן ממשיך ומקרקעין  |  חייגו לקביעת פגישה: 0723-380-103 | Law.gerassi1@gmail.com
 
  מינוי בן ממשיך     בן ממשיך במשק     יורשי משק חקלאי     ייצוג מושב     הורשה של משק חקלאי     סכסוכי ירושה במשק     חידוש חכירה     פיצול משק     ירושת המשק החקלאי     הורשת משק חקלאי     עורך דין מקרקעין  
 
קידום אורגני | קידום אתרים