לתיאום פגישה: 0723-380-103
 
    בית     פרופיל המשרד     תחומי התמחות     הופעות בתקשורת     פסקי דין     צור קשר    
 
נשמח לתאם עמכם
פגישת ייעוץ!
חייגו עכשיו:
0723-380-103
או מלאו פרטיכם
ואנו ניצור קשר בהקדם:
 
תחומי התמחות:
 
עוד מושבים
בן ממשיך
ירושות במושבים
רשות / מנהל מקרקעי ישראל
מכירה ורכישה של נחלות
 
 
 
 

האם ניתן להיות בעל נחלה בלי להתקבל לחברות

 


 
בית המשפט המחוזי בנצרת הכיר בזכויותיו של מועמד לחברות בנחלה שרכש, הגם כי בקשתו להתקבל כחבר האגודה סורבה
 
פעם אחר פעם נדרשים בתי המשפט להעביר את שבט ביקורתם על החלטות אגודות שיתופיות ומוסדותיהם בעניין קבלת חברים לאגודה.
 
בית המשפט המחוזי בנצרת נדרש להכריע במקרה מסוג זה. באותו ענין, טען התובע שיוצג ע"י כותב מאמר זה, כי בעקבות המלצה שניתנה לו ע"י נציגי המושב, הוא התקשר בהסכם לרכישת זכויות בנחלה במושב שתוקפו הותנה בקבלת אישור הגופים המוסמכים ובכלל זה הסוכנות היהודית לא"י, ממ"י והאגודה. ברם, לאחר שעבר בהצלחה את תהליך הקליטה ולאחר שהומלץ ע"י ועדת הקליטה של המושב לדיון בפני ועד ההנהלה של המושב בעניין קבלתו למושב, הוא נדרש ע"י ועד הנהלת האגודה - כתנאי לקבלתו כחבר המושב - לבטל את עסקת רכישת הנחלה שבה התקשר, וזאת עקב רצון המושב להעניק את הנחלה למי מבני המושב בראותו בנחלה נכס בעל פוטנציאל כלכלי שאותו ראוי, לדעת המושב, להעניק לבני המושב ולא למועמד "חיצוני".
 
לטענת התובע, בעקבות סירובו להיכנע לדרישת המושב לוותר על הנחלה שרכש, הודיע לו המושב על אי קבלתו כחבר המושב, והמושב אף נמנע מלהמליץ בפני ממ"י ובפני הסוכנות היהודית לא"י על העברת הזכויות בנחלה על-שמו. כמו-כן, מנע המושב מן התובע כל שימוש והנאה בנחלה, ועקב כך נבצר בעדו כל שימוש בנחלה.   
 
עקב כך, עתר התובע לבית המשפט להורות למושב לקבל אותו ללא כל תנאי כחבר האגודה, לקבוע כי החלטת המושב לא לקבלו כחבר האגודה ניתנה שלא כדין, להכיר בו כבעל זכויות בנחלה ולצורך כך אף ליתן המלצתו על העברת הזכויות בנחלה על שמו בפני הגופים המוסמכים. כמו-כן, עתר התובע לקבלת פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב שלילת ההנאה והשימוש בנחלה.   
 
המושב, מאידך, התנגד לתובענה, וטען, בין היתר, כי התביעה היא מוקדמת כיוון שהתובע לא מיצה את זכויותיו ולא השלים את ההליכים הפנימיים שעמדו לרשותו. הוא לא השיג מעולם על החלטת ועד ההנהלה לא לקבלו כחבר הגם כי תקנון האגודה מעניק זכות ערעור בפני האסיפה הכללית על החלטות הועד. באשר למעמדו של הנכס טען המושב כי התובע רכש זכויות במגרש בלבד ולא בנחלה, שכן לטענת המושב למוכר הנכס לא היו זכויות קנייניות כלשהן, אלא לכל היותר זכויות של בר רשות במגרש, וכי המושב הוא אשר ביוזמתו גרם להוספת זכויות הנחלה למגרש, וכי זכויות אלו ניתנות לניוד - קרי המושב זכאי להשיבן לידיו, ובכך להשיב את מעמדו של הנכס חזרה למעמד של מגרש.
 
  עוד טען המושב כי הובהר לתובע במהלך הליכי קליטתו במושב כי לא יוכל לרכוש נחלה אלא אם כן יתקבל כחבר המושב, וכי כל שהתיר המושב לתובע התמצה בניהול מו"מ על רכישת הנחלה. המושב הוסיף וטען כי התובע נהג לא כשורה ובניגוד להחלטה של האסיפה הכללית של האגודה שעה שהזדרז לרכוש את הנחלה עוד קודם קבל את הסכמת האגודה לכך.
 
בפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בנצרת קבל ביהמ"ש את התביעה באופן חלקי. באשר לטענת המושב כי התובע לא מיצה הליכים בתוך האגודה - קבע בית המשפט כי אפשר ויש צדק בדברי התובע לפיהם הוא לא ניצל את זכות הערר ולא פנה לאסיפה הכללית עקב העדר סיכוי כי זו תפעל בנסיבות הענין בניגוד להחלטות הוועד. עם זאת, קבע בית המשפט כי ההימנעות מלהביא את הענין להכרעת האסיפה מעידה כי התובע ויתר על האופציה להתקבל באגודה ולהתגורר במושב, ומעידה על הסכמה כי את תרופתו יבקש בבית המשפט על דרך פסיקת פיצויים.
מכאן עבר בית המשפט לדון ביתר טענות הצדדים לגופן, וקבע כי הנכס שרכש התובע ייחשב כ"נחלה" ולא "מגרש", וכי התובע יוכל לממש את זכויותיו בנחלה ע"י מכירתה, אך לא ע"י קבלתו כחבר האגודה.
 
בית המשפט קבל אף את טענתו המרכזית של התובע לפיה המושב הפר את החיוב לקבלו כחבר בשורותיו, פעל כלפי התובע בחוסר תום לב, וכי העילה האמיתית לסירובו לקבל את התובע לשורותיו היא הרצון להשתלט על הנחלה. בית המשפט הוסיף ופסק, כי אלמלא השימוש שלא בתום לב בסמכות המושב לסרב לקבל אדם לחברות - התובע היה מתקבל כחבר האגודה ורכישת הנחלה היתה מתאשרת. בכך ניצל המושב לרעה את סמכותו לאשר או לא לאשר את העסקה לשם השגת מטרה פסולה. ביהמ"ש קבל טענה נוספת של התובע לפיה לו היה מתקבל לאגודה היה זוכה גם במגרש במסגרת ההרחבה, וקבע כי במסגרת הפיצויים להם זכאי התובע - ייכלל גם פיצוי בגין אי הקצאת מגרש בהרחבה.  
 
יחד עם זאת, נפסק, כי התנהגותו של התובע היתה אף היא חסרת תום לב וחסרת כנות, כי התובע הסתיר את דבר רכישת הנחלה על ידו מידיעת המושב זמן רב עד שתאושר סופית מועמדותו, וכי הוא ניסה לכפות על המושב לקבלו לחברות ע"י רכישת משק בניגוד להמלצות המושב. לפיכך, קבע בית המשפט כי האחריות בעניין אי קבלת התובע לאגודה מוטלת על שני הצדדים.
 
תוצאת פסה"ד היתה כי הנחלה היא רכושו של התובע והיא במעמד של "נחלה" ולא מגרש, וכי התובע יוכל לממש את הנחלה ע"י מכירתה, וזאת בנוסף לפיצויים המגיעים  לו עקב הפרת החיוב לקבלו כחבר האגודה, בגין הפרת החיוב להעמיד לו מגרש בהרחבה, ובגין הפרת החיוב לאפשר לו להתגורר בנחלה ולהשתמש בה מאז שנת 1996. לנוכח קביעת ביהמ"ש כי האחריות לאי קבלת התובע לשורות האגודה מוטלת על שני הצדדים - חולק הנזק בין שני הצדדים.
 
תוצאה זו של פסה"ד הינה פועל יוצא של "שקלול" שנערך ע"י בית המשפט בשים לב לקביעותיו ביחס להתנהגותם של שני הצדדים. ואולם, נדמה, כי החידוש בפסה"ד הוא בכך שבית המשפט הכיר בזכויותיו ולו הכלכליות של מועמד לחברות בנחלה שאותה רכש עפ"י הסכם שתוקפו הותנה באישור האגודה, וזאת הגם כי אותו מועמד לא התקבל כחבר האגודה, ועל אף כי האגודה לא אישרה את העסקה. בכך, הכיר בית המשפט בעקרון לפיו ניתן להיות בעל זכויות בנחלה אף בלא להתקבל לשורותיה. נוסיף ונעיר, כי עקרון זה שנקבע בפסה"ד עולה בקנה אחד עם הפיצול בין הזכויות הקנייניות במקרקעי המשק לבין החברות באגודה (השווה ל:- החלטה 970 של מועצת מקרקעי ישראל שעניינה "זכותו של מי שהפסיק להיות חבר באגודה שיתופית להיות בעל זכות של נחלה";  תמש (ת"א) 23220/99 דנון נ' אשד (לא פורסם); תמש (כ"ס) 12070/03 (לא פורסם)).    
 
מבלי שיהא בכך כדי להביע את עמדתנו על פסה"ד ותוצאותיו, נדמה, כי פסה"ד מעורר שאלות נכבדות. כך, למשל, במקרה הנדון נתלה בית המשפט בכך שהתובע לא ערר בפני האסיפה הכללית על החלטת הועד לא לקבלו וראה בכך ויתור מצד התובע על חברות באגודה ועל המגורים בנחלה, אולם שאלה היא - האם אכן העדר פניה של מועמד לאסיפה הכללית בערעור על החלטת ועד המושב שדחתה את קבלתו לשורות האגודה - בנסיבות שבהן קיים ספק רב באשר ליכולתה של האסיפה לשמוע בנפש חפצה את המועמד ולשנות את החלטת הועד - כמוה כויתור מצד המועמד על האופציה להיות חבר האגודה ולהתגורר במושב?
 
שאלה נוספת היא - האם שעה שאגודה מאשרת למועמד לנהל מו"מ לרכישת נחלה לא ניתן לראות בכך גם משום אישור מכללא להתקשר בהסכם מותנה לרכישת הנחלה שתוקפו מותנה בקבלת אישור הגופים המוסמכים ובכלל זה האגודה? ונשאלת השאלה - האם בכלל רשאית אגודה להצר צעדיו של מועמד לחברות ולשלול בעדו את עצם הזכות להתקשר בהסכם לרכישת נחלה שתוקפו מותנה בקבלת אישור האגודה? תשובות ברורות לשאלות אלו ואחרות טרם ניתנו, ונדמה, כי נצטרך להמתין להבהרתן בהזדמנות אחרת.
 
מוזמנים לקרוא בנוסף:
 
יוסף ג'רסי, משרד עורכי דין ונוטריון  -  מושבים, בן ממשיך ומקרקעין  |  חייגו לקביעת פגישה: 0723-380-103 | Law.gerassi1@gmail.com
 
  מינוי בן ממשיך     בן ממשיך במשק     יורשי משק חקלאי     ייצוג מושב     הורשה של משק חקלאי     סכסוכי ירושה במשק     חידוש חכירה     פיצול משק     ירושת המשק החקלאי     הורשת משק חקלאי     עורך דין מקרקעין  
 
קידום אורגני | קידום אתרים